User:Acidburn24m/Sand Box 6

From Wikipedia, the free encyclopedia

The third Aliyah reffers to the third wave of the Jewish immigration to Israel from Europe whom came based on Zionist motives between the years 1919 and 1923 (from the end of World War I until the start of the economic crisis in the country). A symbol of the start of the third immigration wave is arrival of the boat "Roselan" in the Jaffa Port on December 19th, 1919. The boat had 650 new immigrants and other returning inhabitants on board. During that period about 35,000 new immigrants arrived Israel, mainly from east European countries - from those about 45% of the immigrants arrived from Russia, 31% from Poland, 5% from Romania and only three percentages from Lithuania. Most prominent in this immigration wave is the element of the young pioneers whom arrived the country between the years 1919 until 1921, and after those years their numbers became less amongst the immigrants. The importance of those pioneers was great, just as immportant as the pioneers of the second immigration wave. Their ideology contributed a great deal to the construction of the country and so the imprinted their mark on Zionism and also on the development of the Jewish settlements in the country of Israel.

Contents

[edit] The initiaters of the third Aliyah

  • Occuping the country of Israel from the Ottoman Empire to the British empire and the Balfour Declaration of 1917 that evoke hope and opened a doorway to the widening of colonization in the country of Israel.
  • The social concussions in Europe - after World War I a national awakning began amongst the eastern European nation following the birth of nine new countries.
  • The revolution and the civil war in Russia which lead to a wave of riots on the Jews, even though many Jews contributed to the revolution. The new government strived for the assimilation of the Jews and acted against the Zionist organizations.
  • The economic crisis in Europe affected also the Jews, and part of them left with the hope to start a new life in Israel.
  • In the new countires which were formed after World War I there was a "problem of with the minorities". Battles erupted between small ethnic groups which had cliquish aspirations. Poland for example, did not complete properly the contract with the minorities (after it was formed) and coincidently riots happend there.
  • The closing of gates of the United States for new immigrants.
  • The relative success of the absorption of the second immigration wave to Israel and the socialist ideologies of the wave.

In conclusion, the immigrants hung high hopes to the new future in Israel, but more than that they were pushed to immigrate due to the developments in their own countries and the growth of the nationalism aspirations of different minority groups. The official Zionist institutions were opposed to the third immigration wave - they feared that the country would not be able to absorb such a great number of people. they even requested that only the people whom have enough economic resources would come to the country. But the harsh reality changed their expectations - thee bad economic situation of Jews of eastern Europe and also the riots, obligated them to emigrate to the countries which opened their gates - United States, west Europe, and to those whom had a pioneering impulse and a Zionist recognition - Israel was suitable as a their new home.

[edit] The social characteristics of the third Aliyah

A small number of immigrants were youth whom belonged to the youth movements "HaHalutz" and "Hashomer Hatzair" (sixth of the total amount of immigrants). They came will want as pioneers have desire to the countrymans Olhprih the wasteland. Most of the immigrants were unidentified Tnoatit but understood and respected the pioneering idea. The movement of " the pioneer " founded B1917 in Russia and in Poland by Joseph Trumpeldor in the goal to qualify a Jewish youth to the lives of work and colonization Ba"i. His friends learned Hebrew, passed agricultural training and internalized pioneering values of the boys of the second rise. Die of Trumpeldor actually strengthened the movement. My friend " the pioneer " rose to Israel as signal of identification and in order to continue his way. "The young guard " founded even before the first world war, and at the time the war of her sadness stepped the ideological. My friend

[edit] פועלה והישגיה של העלייה השלישית

הפעלים וההישגים עמדו בסימן ערכים ציונים וסוציאליסטים. דרכם יצא המפעל הציוני בארץ מן הקיפאון.
בעיות בקליטת העולים:

  • בעיה ביטחונית - כנופיות פורעים ניסו לפגוע בעולים ולכן חלק מן העולים הופנו לשמירה.
  • אבטלה ועוני - בשל מחסור בהון מצד היהודים, ריבוי העולים והעדפת פועלים ערבים יותר זולים נוצר מצב כלכלי קשה. עם־זאת אנשי העלייה השנייה קלטו את העולים מבחינה חברתית.

[edit] התגבשות מפלגתית

בעלייה השלישית נוסדה קבוצה בשם "בלתי מפלגתיים" שמטרתה הייתה לאחד את שתי מפלגות הפועלים - "הפועל הצעיר" ו"פועלי ציון" יחדיו. בשנת 1919 התאחדה הקבוצה עם מפלגת "פועלי ציון", והן יצרו את "ההתאחדות הציונית־סוציאליסטית של פועלי ארץ ישראל - אחדות העבודה".
בעקבות מהלך זה פרשו שתי קבוצות מתוך "פועלי ציון" והקימו את "מפלגת הפועלים הסוציאליסטית" ואת "פועלי ציון שמאל", קבוצות אלו ייצגו עמדה קומוניסטית ומרקסיסטית יותר מהמפלגה החדשה.
שלוש מפלגות אלו ייצגו את פועלי ארץ ישראל.

[edit] סלילת כבישים ועבודות ציבוריות

על אף רצונם העז של החלוצים לעסוק בחקלאות, הם נתקלו בסירוב מצד איכרי המושבות. אלו העדיפו עבודה ערבית זולה ובעלת ניסיון, מאשר עבודה עברית יקרה יותר וחסרת ניסיון.
ההתיישבות העובדת הייתה מצומצמת בהיקפה, כן גם העיסוק בתעשייה ובמסחר שלא ביקש עובדים חסרי ניסיון. המצב היה קשה ורבים מהעולים הפכו מובטלים, בגולה אף דובר על הפסקת העלייה עקב מחסור במקומות עבודה.
אולם מפלגות הפועלים באו לעזרת העולים בחיפוש אחר עבודות. הם הציעו עצמם כקבלנים אחראים בפני השלטון הבריטי, ותבעו חלק מהעבודות הציבוריות שנעשו על ידו. העבודות הציבוריות כללו סלילת כבישים, הכשרת קרקע, ניקוז וייבוש ביצות, חציבה וסיתות, חפירת תעלות, סלילת קווי רכבת ועוד.
דעתם של העולים בקשר לעבודות אלו הייתה חצויה, אולם הם נכחו לדעת שבעבודתם יחד, הם מתנסים בחוויית חיים משותפים, כך ראו בעבודות אלו שלב מעבר אל חיי קבע בהתיישבות חקלאית שיתופית.

[edit] גדוד העבודה על שם יוסף טרומפלדור

חצי שנה אחר נפילתו בהגנה על תל-חי, החליטו חבריו של טרומפלדור לקיים את זכרו ולהקים גדוד עבודה, שייעודו היה הכשרת התנאים בארץ לעלייה המונית, ועליו יוטלו תפקידי ההתיישבות וההגנה. ב-1921 גובש המצע האידאולוגי של הגדוד, הוא הוגדר כארגון ארצי בעל סמכות מרכזית, שתפקידו בניין הארץ על ידי יצירת קומונה כללית של העובדים העבריים בארץ ישראל. עקרונותיו היו חלוציות: כיבוש, הגנה על היישוב העברי, קליטת העלייה, יצירת הווי חברתי חדש על בסיס שיוויוני והגשמה עצמית.
בתחילת דרכו, התרכזו מירב פעולות הגדוד בהעסקת אנשיו בעבודות ציבוריות. לכשהתמעטו העבודות פנו אנשי הגדוד להקמת התיישבות חקלאית - כך הוקמו קיבוץ עין חרוד וקיבוץ תל יוסף בעמק יזרעאל, כן נבנו בעזרת הגדוד חלקים מירושלים העברית.
בקיץ 1924 התגבשו בגדוד שתי קבוצות, על רקע חילוקיי הדעות בשאלת רעיון הקומונה. קבוצה אחת ראתה נושא זה כבלתי מציאותי שהגשמתו תארך זמן רב, והשנייה סירבה לוותר על אחת ממטרותיה הראשיות וגרסה שאין להגשים את המשטר הסוציאליסטי ללא מלחמת מעמדות וללא מהפכה. חילוקי הדעות גרמו לבסוף לפילוג הגדוד ב-1926 ולהתפרקותו הסופית ב-1928.

[edit] גדוד שומריה

גדוד שומריה (על שם ואדי שומריה הסמוך למחנה הגדוד) התגבש סביב אנשי "השומר הצעיר" מהעיירה טורקה שבגליציה ובראשם אבא חושי, בספטמבר 1920. מחנה הגדוד התמקם בסמוך למחנה העבודה הכללי לסלילת הכביש חיפה - ג'דה (לימים רמת ישי), בקילומטר השישי מחיפה בכיוון עמק יזרעאל, על גבעת 'חרושת גויים' (היום קרית טבעון). אנשי הגדוד סללו את כביש חיפה-ג'דה, פרקו פחמים בנמל חיפה, ניקזו וייבשו את אדמות נהלל. בשיא פעילותו מנה הגדוד 150 חברים. במהלך אפריל 1921 הצטרפו אנשי ביתניה בראשות מנהיג "השומר הצעיר", מאיר יערי לגדוד שומריה. יערי שניסה להשליט את קבוצתו ורוחה על אנשי שומריה, אולץ לעזוב את המחנה. הגדוד סיים את תפקידו בסוף 1921 ואנשיו הקימו את קיבוץ בית אלפא בשנת 1922.

[edit] רכישת עמק יזרעאל

בסוף המאה ה-19 נרכשו האדמות הראשונות בעמק יזרעאל על ידי יהושע חנקין, עליהן הוקמה בשנת 1911 מרחביה. חשיבות רכישת האדמות באזור זה, היה בכדי להקים רצף טריטוריאלי מגשר בין המושבות החדשות בגליל לישובי השרון וישובי יהודה. רק לאחר קניית כל אדמות העמק על ידי הקרן הקיימת לישראל בשנת 1921, התאפשרה התיישבות בקנה מידה נרחב, בעזרת ההסתדרות הציונית.
אדמות העמק היו ברובן אדמות ביצה; ייבושן העסיק את רוב המתיישבים החדשים, אולם מבצע זה הסתיים בהצלחה - אדמות הביצה הבלתי מוכשרות לעיבוד חקלאי, הפכו לאדמות פוריות. כך הונח הייסוד הראשון להתיישבות בעמק שהפך לגורם מכריע בהתפתחות היישוב בארץ ישראל.

[edit] הקמת צורות התיישבות חדשות: "הקבוצה הגדולה" ו"מושב העובדים"

החיפוש אחר מסגרת לחיי שיתוף, הוביל את אנשי העלייה השלישית להקמת צורות חדשות של התיישבות חקלאית. אחת מצורות אלה הייתה "הקבוצה הגדולה" או כפי שנקראה מאוחר יותר - "קיבוץ". רעיון זה קם בשנים 1919-1920 על ידי אנשי קבוצת כנרת, ששאפו כרבים אחרים, להיפרד ממושג הקבוצה שלא ענה על מאווייהם. ההבדל הגדול בין "הקבוצה" ל"קבוצה הגדולה" הייתה בנכונותה לקבל חברים חדשים (עולים) לתחומי החיים של הקבוצה, דבר המאפשר את גדילתה ופיתוחה הכלכלי, כל אימת שעזרה לדבר זה מתבקשת.
לאחר שהועלה הרעיון להקים קבוצות גדולות רבות בארץ, קמה ביקורת מהציבור שלא האמין שיש בנמצא מספיק אנשים המתאימים לחיי קבוצה, ובנימוק שבשל גודלה ומורכבותה אין היא יכולה לספק לחבריה את האינטימיות המשפחתית שאפשרית בקבוצה הקטנה, כן גם בלתי אפשריים הוויתורים ההדדיים שתדירותם בקבוצה הקטנה גבוהה.
שלמה לביא, מחבריה הפעילים של קבוצת כנרת, הציג את יתרונות הקבוצה הגדולה - דווקא שם אפשריים יחסים חברתיים תקינים, שכן האינטימיות הנוצרת בקבוצה הקטנה עלולה לפגוע בה. שמחת החיים והפעילות החברתית הענפה תנצח, לדבריו, את כל חסרונות הקבוצה הגדולה. שלמה לביא, במאמריו האוהדים את הקבוצה הגדולה, הביא לידיעת הציבור את צורת התיישבות זו. גדוד העבודה אף תמך ברעיון זה ושאף להגשמתו.
במקביל להקמת הקבוצה הגדולה, נולד רעיון מושב העובדים כבסיס עיקרי להתיישבות פועלים עצמאית. רעיון זה תפס תאוצה רק בתום מלחמת העולם הראשונה, וכבר אז נכחו פועלים חקלאים בארץ, שציפו לעבור להתיישבות על בסיס חקלאי במושב. את רעיון ותכנון המושב הגה אליעזר יפה בחוברת שפרסם בשנת 1919 - "ייסוד מושבי עובדים", הובהרה צורתו של היישוב החדש. צורת העבודה היא במשקים פרטיים, רק כך החקלאי מראה את הפוטנציאל הגלום בו. אולם המושב עצמו הוא שיתופי ובעל מוסדות ציבוריים, בהם נערכת הקנייה והמכירה של מרכולות המשקים, כן גם חיוניים המוסדות למען עזרה הדדית שהיו ערבים לצד התושבים במקרים של מצוקות אישיות.
הגרעין הראשון של מתיישבים במסדרת של מושב עובדים, התמקם בעמק יזרעאל זמן מועט אחר הכשרתו לחקלאות. הגרעין הקים בספטמבר את נהלל וחודשיים אחר כך את כפר יחזקאל. בעקבותיהם עלו על הקרקע מושבים בשאר חלקי הארץ.

[edit] הקמת ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל

יוסף טרומפלדרור שחזר בשנת 1919 מרוסיה, הזדעזע מהפילוג שנוצר במחנה הפועלים. המפלגות "אחדות העבודה" ו"הפועל הצעיר" קיימו מסגרות ארגוניות ומקצועיות נפרדות, הם הקימו בנפרד תשתיות חקלאיות ומשרדים לטיפול במציאת עבודה, וניהלו ביניהם תחרות קשה על לב הפועלים.
מפי טרומפלדור יצאה הקריאה לאיחוד ארגוני בלתי מפלגתי. שאיפתו הייתה שהפועלים באשר הם יתאחדו לדרך משותפת. הוא החליט להקים הסתדרות פועלים כללית אחת, שחבריה יבחרו את נציגיהם למועצה בבחירות כלליות, ועם זאת ישמרו נאמנות למפלגה ממנה באו. תפקידי המועצה לדבריו, יהיו קיום מוסדות משותפים לכלל הפועלים
הקריאה הביאה לבסוף לכינוס "ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל", בחיפה בדצמבר 1920. שתי המפלגות הסכימו מראש שלא יעלה שום רעיון לביטול המפלגות או לאיחודן, וכך שמרו על צביון המפלגות בתוך ההסתדרות.
באותו כינוס נחתמה חוקת ההסתדרות, הובהר שגוף זה חזק מצבור האיגודים המקצועיים הכפופים לו וסמכויות רבות לו, כמו כן הקיפה ההסתדרות תחומים מספר:

  1. ההתאגדות הביאה לשיתוף פעולה בין שתי מפלגות פוליטיות.
  2. מטרתו כמו זו של איגוד מקצועי - להגן על הפועלים ולשפר את תנאי העסקתם.
  3. ההסתדרות היא בגדר מוסד קונסטרוקטיבי, שייעודו בניית חברה חדשה.

ההסתדרות הכללית הקיפה את כל ענפי היצירה בארץ, מבחינה זו לא דמה לה אף גוף ארגוני בארץ. היא גיבתה ועמדה מאחוריי מגוון פעולות התיישבות בשנות ה-20 וה-30, הקימה מפעלים קואופרטיביים, העניקה שירותי רווחה רבים, הקימה זרם חינוך משלה - "זרם העובדים" ולקחה תחת חסותה את ארגון ההגנה, ובכך מלאה תפקידים חברתיים ולאומיים כאחד.

[edit] כינון מוסדות פוליטיים של היישוב

בצד המאבק להגשמת הצהרת בלפור, ותוך עמידה בהתקפות הערבים על היישוב העברי, החלה התארגנות חייו הפנימיים של היישוב. התארגנות פוליטית במסגרת "כנסת ישראל" שאליה השתייכו למעשה כל היהודים בארץ, למעט מספר מצומצם של חרדים. הבחירות הראשונות לאספת הנבחרים נערכו באפריל 1920, נבחר גם הוועד הלאומי ושניהם שמשו במשך 28 השנים הבאות, רשות מחוקקת ומבצעת של המדינה שבדרך. במסגרת "כנסת ישראל" הוקמה הרבנות הראשית שפיקחה על חיי המגזר הדתי וכן שימשה כבית משפט לסוגיות דת.